מי באש: לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים

”הקשבתי למלחמה בין הערבים ליהודים. רציתי ללכת ולהילחם ולמות כי היא כבר היתה מכוערת מכדי לחיות איתה”.
לאונרד כהן

לאונרד כהן היה בן 39, ובמשבר. זמן קצר לפני כן נולד לו ילד ראשון, הזוגיות לא באה לו בקלות, והוא הרגיש משותק יצירתית. ואז פרצה מלחמה בישראל. הוא ארז מזוודה חומה מרופטת ובא. הוא חשב שיעצור כדור מצרי, או שיעבוד בקיבוץ, אבל בסופו של דבר שר לחיילים, בעיקר בחזית, במעמקי סיני, כשההפצצות אינן מרפות וריח של מוות עומד באוויר.
סיבוב ההופעות של כהן במלחמת יום הכיפורים הוא מיתולוגיה ישראלית, אך מעטים הפרטים שידועים עליו. כהן כמעט שלא דיבר על החוויה, אך היא הטביעה בו חותם עמוק. זה ניכר במהלך חייו ובשיריו. זה בא לידי ביטוי בטקסטים אבודים שנמצאו בעיזבונו.
וישנם הישראלים שצפו בכהן. מאובקים, מותשים, מטולטלים מהלם ההפתעה ומאימת הקרב של מלחמת יום הכיפורים. חיילות לאחר משמרת בתחנת מכ”ם, טייסים שחזרו מתקיפה, לוחמי סיירת שלא לקחו שבויים, רופאים בבתי חולים שדה. פתאום שמעו את הצלילים של ”סוזן” ושל שיר חדש, שנכתב במלחמה: ”Lover Lover Lover”.
במי באש טווה מתי פרידמן סיפור דרמטי על אמן יוצא דופן, שניהל מערכת יחסים מורכבת עם שורשיו וזהותו היהודיים. הוא חוזר למקום שבו נולד הקשר הייחודי של לאונרד כהן וישראל.

מתי פרידמן הוא עיתונאי וסופר. מחבר רב־המכר דלעת, מוצב אחד בלבנון, שנבחר ב־2016 לרשימת הספרים הטובים של ה”ניו יורק טיימס” והאתר ”אמזון”, מסתערבים, אגדה ישראלית, שזכה בפרס ”נתן” לספרות יהודית ובפרסים נוספים, ותעלומת הכתר - תחקיר על גורלו של כתב יד עתיק של התנ”ך - שזכה בפרס סמי רוהר לספרות ותורגם לשבע שפות.
פרידמן מפרסם כתבות ב”ניו יורק טיימס”, ב”אטלנטיק”, ב”טאבלט” ובעיתונים אחרים בעולם, והיה כתב של סוכנות הידיעות AP. מאמרים שכתב על אופן הסיקור של ישראל בתקשורת הבינלאומית עוררו דיון נרחב בארץ ובחו”ל. במסגרת עבודתו דיווח, בין השאר, מלבנון, מרוקו, קהיר, מוסקבה וגאורגיה. הוא נולד בקנדה, עלה לישראל בגיל 17 ומתגורר עם משפחתו בירושלים.