מסע הערב של יתיר

מחבר: יהושע א.ב. 

הוצאה: הקבוץ המאוחד

מספר קטלוגי: 31-5019

נושאים: כללי   סיפורת - מקור  

תאריך יציאה: 2009

מספר עמודים: 104

"מסע הערב של יתיר"(1959); "גאות הים"(1962); חתונתה של גליה(1960) - שלוש נובלות מראשית הקריירה הספרותית של א.ב. יהושע; פסגות של הסיפורת העברית, בנוסח חדש, מתוקן ומלוטש.

בכפר ההרים הנידח והשכוח יתיר עוברת אחת ליום רעבת אקספרס מפוארת, ואינה עוצרת. המלחמות הגדולות פסחו על הכפר, והשגרה האפורה של תשוביו הדעוכים משועבדת כל-כולה לרגע היומי שבו חולפת הרכבת. התושבים הכמהים להתרגשות חיה ואמיתית מתכננים להוריד את הרכבת מן הפסים בהפקר של פריקת אחריות, כדי לזכות בחויה של דאגה וחמלה אנושיות מול האסון.

האוקיינוס עומד לגאות ולהציף את האי שנמצא בו בית-כלא לאסירים זקנים, רוצחים ותיקים שעונשם הומתק למאסר-עולם. רב-הסוהרים נמלט עם סוהריו ומותיר בבית-הכלא רק סוהר צעיר אחד, שאמור להתפנות ברגע האחרון בסירה ולהפקיר למים את האסירים הנעולים בתאיהם. אבל סיפור-המתח הזה יתגלה כרב תהפוכות.

גליה מתחתנת בקיבוץ בנגב. המספר ועוד שלושה מאוהביה הדחויים, הפגועים, נוסעים לחתונתה עם נהג אוטובוס מתעתע, בעיקר כדי לראות מי זכה בגליה ולהנתקם בו.

כשנדפסו הסיפורים הללו לראשונה התפעמו הקוראים והמבקרים מכוחם המפתיע ומן החידוש שבהם, שבישר דור חדש בפרוזה העברית. היום, במבט לאחור, עדיין מררגשים הסיפורים הללו בעוצמתם העלילתית ובאיכויותיהם הסגנוניות, ואף מתגלים בהם, בדיעבד, מבני העומק המזינים את כתיבתו המאוחרת יותר של יהושע. לפיכך הזמן עוד חיזק את הרושם שהם מותירים.
הקריאה העכשווית תמחיש עד כמה אין אלה סיפורים אלגוריים, או סמלניים. שניים מהם אומנם מתרחשים במקום ובזמן לא-מזוהים, ועלילות שלושתם נבנות ממצבים קיצוניים ומהרס הפרופורציות השגרתיות - דבר שמשווה להם אקלים של ריאליזם גרוטסקי - אך למעשה יש בשלושתם העצמה גדולה של מצבי-יסוד אנושיים, פסיכולוגיים. בדרמה של כוחות-נפש פוגשות הדמויות-המספרות דמויות מנוגדות שכמו הגיחו מנפשן ("נפשי שלי היא שנפרצה לפני... מתוכה מגיחים הצללים"). כוחות יצריים זוכים להזדמנות פז להתממש. הדמות המספרת, דמות צייתנית, נורמטיבית, ששרה את שירת התקנות והתקינות, מתעוררת לתחיה בתמיכתה של איזו סמכות אחראית עליונה, המדרבנת אותה דווקא לחגיגת הפקר, לחיוניות הנשאבת מתערובת של ארוס והרס, ובכך מובאת תחושת הממשות שלה לשיאה.