דוריס מורטמן
מעגלים
ברצועת האור הצרה שהסתננה מבעד הדלת הפתוחה-למחצה, ראתה את השיער הבלונדי שלו. הוא ישן מכורבל על צדו, אך לא היה לבדו. עוד גוף שכב שם. במיטה שלה! לצד בעלה!...
ברגע שנדלק האור, התחרטה על שלחצה על המתג. שני הגופות קפצו בבהלה, משפשפים את עיניהם ופונים בכיוון הדלת... לשונה דבקה לחיכה ודיבורה ניטל ממנה. אלא שמיד תקף אותה זעם פראי, כמו אצל חיה המתאמצת לפתוח בשיניה את מלכודת הפלדה. במיטתה, עירום לצד בעלה, היה גבר!
"החוצה! צא ממיטתי! צא מביתי! הוצא מהמיטה שלי את גופך המטונף והמתועב!
*
"אהבת אותי, אך עזבת אותי כדי להינשא לגבר שעתה את אומרת כי לא היית בטוחה שאהבת אותו. את טוענת שלא יכולת לקבלני, אך זאת אומר לך - את עצמך לא יכולת לקבל."
ג'ניפר ישבה שם וניסתה לקלוט את מה שג'וש אומר לה, כשהיא חשה שמלותיו עוקצות ודוקרות אותה.
רותח מזעם פסע ג'וש הלוך ושוב, כשג'ניפר עוקבת אחר פניו המרירים וגופו המתוח. הוא נראה כנמר המתכונן לטרוף , כששריריו מתמתחים עם כל פסיעה ונלחצים אל מכנסיו...
ג'ניפר התרוממה מהספה והתקרבה אליו, מהססת. הוא עצר והביט אליה.
"חבקני," אמרה בקול נמוך ומתחנן. לפתע רצתה בו יותר משרצתה אי-פעם במישהו או במשהו בחייה...
*
מכיוון שלגבי ג'ניפר, עצמה, תאווה, בגידה ואהבה, נעים באותם מעגלים.
גרסה מודפסת
מחיר קטלוגי: 77 ₪
המחיר שלנו: 57.75 ₪
הרווח שלך: 25 %
הוסף מודפס לסל