ספר זה מוקדש לבירור מהותה המיסטית של מסורת המרכבה הכוהנית,שהתחברה בזיקה למסורות מקדשיות. ראשיתה בחזונו של הנביא יחזקאל בן בוזי הכוהן, שהוגלה מירושלים בשלהי ימי בית ראשון, בגלות יהויכין.
בחזונו הפכה מרכבת הכרובים שעמדה בקודש הקודשים במקדש למרכבה שמימית חזיונית החורגת מגבולות הזמן והמקום. בחזון המקדש לעתיד לבוא הטעים הנביא הכוהן את מעלתם של כוהני בית צדוק שומרי משמרת
הקודש, שיכהנו לבדם במקדש זה. המשכה של מסורת המרכבה בחזונם המיסטי של חוגים כוהניים בימי בית
שני, שנמנע מהם לשרת במקדש במאות האחרונות לפני החורבן בשל מחלוקות מהותיות בשאלות של סמכות והנהגה, לוח ופולחן. בעלי השקפות
מיסטיות - כוהניות אלו, שכינו עצמם בכתביהם בני צדוק הכוהנים, פרשו מהמקדש הארצי ובעיני רוחם שירתו עם המלאכים במרכבה השמימית אשר נתרקמה בחזונם בלשון שיר בהשראת חזון המרכבה של יחזקאל
ומסורת עבודת הקודש במקדש.
השלב האחרון במסורת המרכבה נוצר בחזונם של חוגים בעלי זיקה כוהנית שחיברו את ספרות ההיכלות אחרי חורבן בית שני. ספרות זו החליפה את
המקדש החרב בשבעה היכלות עליונים והחליפה את עבודת הקודש הארצית בירידה למרכבה ובעלייה להיכלות העליונים. מחברי ספרות זו העמידו זיקת גומלין על - זמנית בין הכוהנים המשרתים בקודש ובין מלאכי
השרת המכהנים בהיכלות השמימיים.
בספר נדונים יחסי הגומלין בין החטיבות השונות של מסורת המרכבה העוסקות בזמן מקודש, במקום מקודש ובריטואל מקודש. רחל אליאור היא פרופסור למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית בחוג
למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה על שם ג' כהן לפילוסופיה יהודית. מחקריה עוסקים ביצירה המיסטית היהודית לדורותיה. בין ספריה: גליא רזא; תורת האלוהות בדור השני של חסידות
חב"ד; God to Ascent Paradoxical ;The תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד; פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית;
חירות על הלוחות: המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים.
בהדפסה