כשהלכה ליזי בדיחי, שלושים (פחות חודשיים), כתבת `הזמן
דרום` בבאר שבע, לסקר את המסיבה בביתו של השופט המחוזי
פנחס הורנשטיק, לא עלה על דעתה שתסתבך בפרשת רצח. מנגינת
הרקע ל"מקומון" הוא תקופת הפריחה של "הכלכלה הנכונה".
ליזי משרכת את רגליה הגדולות ממסיבת עיתונאים למסיבת
עיתונאים, וכך, כמוה, אנו מתוודעים לכרישים ולדגי הרקק
של השוק האפור, לקיבוצניקים שהסתבכו בחובות, למתקני עולם,
לשוטרים ולעיתונאים. ליזי, עם עגילי הפלסטיק הגדולים
שלה (שנהפכו לסמלה המסחרי), יודעת שלעולם לא תהיה כוכבת
תקשורת, אך היא עושה את מלאכתה באמונה ובחריצות, ואנו
עוקבים אחר בעיותיה המקצועיות ואחר התגבשות אישיותה ונשיותה.
ברומנים קודמים של שולמית לפיד, "גיא אוני" (1982) ו"כחרס
הנשבר"(1984), העלילה מתרחשת במאה התשע - עשרה. לעומת
זאת, ב"מקומון" נוגעת הסופרת במציאות הישראלית הקרובה
והיומיומית. היא עושה זאת באירוניה מחויכת ובאהבה.
אזל