מרגלים

שלושה סיפורי ריגול המתרחשים בתקופות ובארצות שונות, פרי דמיונם הפורה של שלושה סופרים מרתקים.

בסיפור הראשון, פארקֵר אֵדֶרסוֹן, פילוסוף, המתרחש בימי מלחמת האזרחים בארצות הברית, מדובר ביכולתו של אדם שנלכד על ידי היריב לעמוד בחקירה ולא לחשוף פרטים שיסכנו את שולחיו. לפנינו משחק של חתול ועכבר, מלחמת מוחות.

בסיפור השני, דוקטור לַרטיוּס, המתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה, מדובר בתחום הנקרא "מלחמה פסיכולוגית" או הונאה. הכוונה במקרה זה היא להחדיר לדרגים בכירים של היריב מידע כוזב על אודות כוונות, עוצמות ומורל המחדירים. חשיפת ההונאה עלולה להיות הרת אסון. אנו נחשפים למאמצים ולתחכום בבניית היכולת לבצע את ההונאה.

הסיפור השלישי, תרמית כפולה ומכופלת, מתרחש בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עוסק בדיסציפלינה שונה לחלוטין הנמצאת בשימוש בעיקר אצל שירותי ביטחון האמונים על המודיעין המסכל. הכוונה היא לחשוף את המרגל מטעם היריב ולשכנע אותו להחליף נאמנות - בלשון מקצועית "להכפיל" את עצמו, או לחלופין להטעות אותו בצורה שתשרת אותם בשעה שהוא עדיין מאמין שהוא עובד עבור אדוניו המקוריים.

מתוך הספר

"שבוי, מה שמך?"

"מאחר שחיי עומדים להסתיים מחר בהנץ החמה אין טעם יותר להסתירו. פארקר אדרסון."

"מה דרגתך?"

"דרגה מעט נמוכה כי קצינים הם יקרים מכדי לסכן בעסקי ריגול. אני סמל."

"באיזו יחידה?"

"עליך לסלוח לי, תשובתי עלולה להעניק לך מושג מי הן היחידות שמולך. מידע כזה הוטל עליי להשיג בנוגע לכוחותיך ולא הוטל עליי למסור לך."

"אינך חסר הומור."

אם יש לך סבלנות לחכות למחר תוכל למצוא אותי משעמם למדי."

"איך אתה יודע שתמות מחר בבוקר?"

"זהו הנוהג לגבי מרגלים הנתפסים בלילה. זו אחת מהתובנות של המקצוע."