ספרו האחרון של אפרים קישון
קישון חורג גם הפעם מדרכו וכותב מסה היסטורית
בתחפושת של קומדיה עליזה, המעבירה את ימי קדם לאולם בית-המשפט של היום. גיבוריה של המסה הם יוסף הנגר, בעלה של מריה הבתולה, התובע לדין את האל הנוצרי, אביו של תינוק שנולד כזכור ברפת של בית-לחם.
"דמויות אלו, מעידן הולדת הנצרות, כבשו את ליבי ועוררו את סקרנותי. דרך דברי הגיבורים של הברית החדשה, כמו גבריאל המלאך ורוח הקודש, האוונגליסטים ואף השטן בעצמו, ביקשתי להביע במחזה הזה את פיקפוקי לגבי רזי האלוהות, אשר לוחמי האמונות השונות במזרח ובמערב מנסים לשווא לפענח, מאז הניח משה את יסודות יראת-שמים ועד עצם היום הזה.
בהתגנבי לשדות זרים גברה בי ההכרה אשר נשמעת כה זרה באוזני אומות העולם, שהסיפור הוא מורשת אבותי, וכל הדמויות בו הם יהודים כמוני."
103 עמודים.
אזל