קבוצת שכם, שהייתה רוויזיוניסטית ברובה, ניסתה להקים ישוב באזור שכם בין השנים 1970-1969. הקבוצה פיתחה מודל של "עליות" , ניסיונות התיישבות לא חוקית. שבע פעמים היא עלתה לשטח פתוח, עקפה מחסומי צבא, הקימה אוהלים, פונתה על ידי צה”ל ואף זכתה למעקב של השב”כ. שיטות הפעולה שלה אומצו על ידי גרעין אלון מורה בקיץ 1974.
הספר מתאר את סיפורה של הקבוצה ואת יחסם של מנהיגי התקופה אל הקבוצה (ביניהם: ראש הממשלה גולדה מאיר, השרים בגין, אלון ודיין, יצחק טבנקין ונתן אלתרמן). בשנת 1971 החליטה הקבוצה לקבל את הצעת תנועת בית"ר להקים את הישוב ארגמן שבבקעה.
הספר בא להשלים את "החור השחור" בתולדות ההתנחלויות, בין פרשת מלון פארק בחברון בשנת 1968 ועד להקמת גוש אמונים בשנת 1974.
ד"ר אלחנן שילה הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת ספיר בתחומים של הגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה. מחבר הספרים "יהדות קיומית" (2017) ו"הקבלה ביצירת ש"י עגנון" (2011).