בתל אביב של שנות השלושים של המאה הקודמת, בספרייה פרטית קטנה בשם ”עולמנו”, מוצאת יונה – עולה חדשה צעירה ואוהבת ספר – בית חם. בקריאה בספרים לומדת יונה על דרכי העולם ועל בני האדם, ויחד עם גיבורי הספרות היא חווה פסגות של אושר ותהומות של צער הצובעים את חייה הקשים בצבעים מנחמים של קסם ומסתורין. בסיום לימודיה מתקבלת יונה כעוזרת ספרן בספרייה בעודה מטפחת חלום לפתוח ספרייה משלה. שגרת יומה של יונה נטרפת באחת כשבפתח הספרייה מופיע יום אחד גבר צעיר שייכנס אל חייה וישנה אותם לעד. זהו סיפור אהבה תל אביבי השוזר בתוכו את סיפורה של עיר לבנה וחדשה במדינה שטרם נולדה, מעיר לחיים אירועים ודמויות היסטוריות, ויותר מכול – מספר על כמיהה לאהבה ולספרים על רקע עולם הספריות הפרטיות שהיו בעבר וכבר נעלמו מן העולם. ”באחד הבקרים פסעו יונה ויצחק מביתם של חווה ואברהם לביתו של יצחק, ויונה שמה לב שהם מתקרבים לקצה האחר של רחוב גרוזנברג. ”יצחק,” שאלה יונה. ”למה אנחנו הולכים ככה?” והוא קרץ ואמר, ”הפתעה. רציתי לקשור לך את העיניים, אבל את לא בחורה שקל לקשור את עיניה.” תוך כדי דיבור הגיעו לחזית של חנות שדרך זכוכיות דלתה נשקפו חלל ריק וגרם מדרגות שמוביל לחלל עליון שהיה ריק גם הוא. במרכז החלל התחתון עמד שולחן ואיש שמנמן עם חליפה עמד לידו, חייך והצביע על פתק שהיה מוצמד לדלת. יונה התקרבה וראתה שבכתב ידו היפה של יצחק כתוב על הפתק, ”כאן תיפתח בקרוב ספרייה”. אילנה ארז גדלה בתל אביב, למדה ספרות עברית וספרות כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה בספריית שער ציון בבית אריאלה בתפקיד ספרנית ומידענית. את ההשראה לספר זה שאבה מתוך היכרות אישית עם הספרנית מרים איזרסקי, שהיתה בעלת ספרייה פרטית שפעלה במשך שנים ברחוב גרוזנברג בתל אביב. אילנה ארז גרה ביפו עם בן זוגה ושני חתולים.