ספרי הכתובים: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים, נבדלים מספרי התורה והנביאים מבחינת מעמדם של המחברים: הם אינם מעוגנים בנבואה, אלא בהגותם של מלכים (דוד ושלמה) ושל סופרים בעלי השראה רוחנית. בספרים אלו מוצתה חכמת ממשלתם ומנהיגותם הרוחנית, האמונתית והמוסרית של המחברים-ההוגים. בהיותם ספרים המוגדרים כ"ספרות חכמה", ניתן לראות בהם ספרי פילוסופיה במובנה המקורי של המילה: "אהבת החכמה".
מתוך הפרשנות הזאת, עוקב הספר אחר המסרים האמונתיים-פוליטיים, החברתיים-מוסריים וההיסטוריים-יעודיים של כל חיבור בפני עצמו ואחר הרצף ההיסטורי המשתקף בהם. הספר מצביע על התפתחותן של התנועות הרוחניות הגדולות בימי הבית השני, ששורשיהן נעוצים בתורה שבכתב והן מעצבות את עולמה של היהדות החיה על פי התורה שבעל-פה עד זמננו. הספר דן בהתמודדות עם בעיות הקיום של העם היהודי בגלות, בתפוצות ובמולדת, תוך שאיפה לגאולה שלמה, שהיא הגשמת חזון האלוהים בבריאה.
אליעזר שביד, חתן פרס ישראל, הוא מגדולי החוקרים במחשבת-ישראל בימינו. עד צאתו לגמלאות היה הפרופסור מן המניין בחוג למחשבת-ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והוא ממשיך ללמד בה בהתנדבות עד היום. הפרופסור שביד מכהן כפרופסור בכיר גם ב"מכון שכטר" ללימודי היהדות בירושלים. הוא פרסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בנושאי התרבות היהודית מן התנ"ך ועד זמננו, ובכלל זה עסק בבעיות הציונות, ביהדות כתרבות ובישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.
חכמתה של מלכות ישראל, ספרו החדש של אליעזר שביד הוא המשכו של מפעל פרשני שנועד להציג את מסריו הרעיוניים הנצחיים של התנ"ך מנקודת-ראות פילוסופית בלשון הפילוסופיה בת זמננו. קדמו לו הספרים: הפילוסופים הגדולים שלנו (1999), הפילוסופיה של התנ"ך כיסוד תרבות ישראל (2004) במסגרת הסדרה "יהדות כאן ועכשיו" בידיעות אחרונות.
אזל