על יונה ועל נער

מחבר: שמיר זיוה 

מספר קטלוגי: 376-156

נושאים: ביקורת ומחקר בספרות   ספרי עיון  

תאריך יציאה: 2017

ספרות הילדים העברית דיברה דור אחר דור, בגלוי ובדרכי עקיפין נעלמות, בזכות החתירה לחיי שלום ואחווה. מורכבותו וריבוי פניו של המושג "שלום" מלמדים שלפנינו מושג תלוי-אינטרפרטציה – מטבע או אסימון שכל אחד מנפיק אותו לפי ערכו, מטביע עליו את דיוקנו האישי ויוצק לתוכו את חלומותיו ומשאלות לבבו. יש היוצקים לתוכו תכנים אוּטוֹפּיים – חזוניים ומרוממים – המרחפים בשפריר עליון, ויש המתבוננים בו בספקנות מרובה ומוכנים להסתפק במצב של "שלום קר", של "אי לָחמה" או של "שביתת נשק", ובלבד שהמצב לא יידרדר לעימות אלים בין הצדדים הנתונים במחלוקת.


ח"נ ביאליק, ש' בן-ציון, נתן אלתרמן ולאה גולדברג – שכָּתבו למבוגרים ולילדים גם יחד – לא רצו להציג את "כרטיס הזיהוי" הפוליטי שלהם באופן ישיר וגלוי. על עגנון אפילו נאסר מטעם המו"ל לתת ביצירותיו פומבי לדעותיו הפוליטיות. את השקפתם החברתית-מדינית שילבו סופרים גדולים אלה במקום הצפוי פחות מכול – ביצירותיהם הילדיות ה"תמימות" והחפּוֹת כביכול מכל מגמתיוּת. בכך השיגו מטרה כפולה: הם לא נחשפו במישרין לפני קהל הקוראים הרחב, מחד גיסא, ומאידך גיסא – הם חינכו את בני הדור הצעיר בעקיפין ברוח אמונותיהם ודעותיהם מבלי שניתן היה להאשימם באינדוקטרינציה ישירה ומגמתית. גם ממשיכיהם בספרות הילדים – נחום גוטמן ובנימין תמוז ידעו היטב ש"גירסא דינקותא" כוחה רב, שהרי היא נחרתת בנפש הילד ונטמעת בקִרבּהּ לכל החיים. כיום סופרים כדוגמת א"ב יהושע, עמוס עוז, מאיר שלֵו ודויד גרוסמן נוהגים אף הם לכתוב את יצירותיהם לילדים "עם תחתית כפולה". הספר על יונה ועל נער מציג את החתירה לשלום כפי שהיא משתקפת ביצירות נבחרות מ"דור התחייה" ועד ימינו.