הֱיוֹת שֶׁלֹּא הֶרְאֵיתִי סִימָנִים שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לִקְרֹא אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב. שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ חָפְשִׁיִּים עִם הַשָּׂפָה. הוּא קָרָא רַק פּוֹלָנִית. זֶה הָיָה נוֹחַ כִּי הֵם מֵתוּ בְּלִי לִקְרֹא שׁוּרָה מִמַּה שֶׁכָּתַבְתִּי. אִמָּא מֵתָה כְּשֶׁהָיְתָה אוֹלִימְפְּיָאדָה בְּמוֹסְקְבָה וְהֵנִיחָה לִי. אַבָּא מֵת כְּשֶׁהָיְתָה אוֹלִימְפְּיָאדָה בְּלוֹס אַנְגֶּ'לֶס, וֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי עֵרָה, הָיָה לִי לְפֶתַע עַל מַה לְדַבֵּר עִם גְּבָרִים, שֶׁיָּצָא לִי לִפְגֹּשׁ בַּבֹּקֶר. אֲחוֹתִי נִסְּתָה לִפְרֹץ אֶת קִבְרָהּ בְּאוֹלִימְפְּיָאדַת בַּרְצֶלוֹנָה, וּמוֹתָהּ הָיָה הַיָּחִיד שֶׁכִּמְעַט גָּמַר אוֹתִי. וּכְשֶׁכֻּלָּם נֶעֶלְמוּ וְלֹא נִשְׁאַר לִי עִם מִי לְשַׂחֵק, רַק יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה, עַד שֶׁהַשְׁכֵנָה קָרְאָה לְאִמִּי וְאָמְרָה לָהּ: הֵי, הַיַּלְדָּה שֶׁלָּךְ כִּמְעַט נִדְרְסָה, וְאִמָּא שֶׁלִּי צָעְקָה עָלֶיהָ וְקָרְאָה לָהּ שַׁקְרָנִית.