כשהגעתי למועדון של המאפיה האירית למטרת עבודה, חיפשתי הגנה.
לא תיארתי לעצמי בשום שלב שאצטרך להתגונן מפניו.
קונור או'קלהאן היה בדיוק הסכנה שאליה נמנעתי להיקלע. הוא היה יפהפה כמו חטא ועם מבטא לוהט יותר משל אל השאול, אבל כאן הסתיים הקסם. הוא היה קשוח, ציני, קר ועצבני ברמות.
ובגלל כל אלה, הופתעתי כשהניח לפניי בחירה: להתחתן איתו או לאבד את חיי.
זמנים נואשים דורשים צעדים נואשים.
למדתי לעשות מה שצריך כדי לשרוד בעולם הזה – ונראה שזה כלל חתונה עם מאפיונר. לא משנה מה הוא חשב, מבחינתי זה היה עניין זמני.
הרי היה ברור שגם ככה הכול בינינו יהיה זיוף אחד גדול. לא התכוונתי לשכב איתו או להתאהב בו, רק לשמור על עצמי מפני אלו שביקשו את מותי.