קוראים לה רד

רוז

קרן האור היחידה שהותיר לי, מאירה את דרכי בחשיכה, והחלטתי להקים את ארגון רד, ארגון שמטרתו לעזור לנשים הסובלות מהתמכרויות אבל בליבי יש פצע, עמוק מכדי יכולת תיקון. החור שנפער בי אין־סופי.

האם ליבי אי פעם יזכה לאיזו נחמה?

או שמא נגזר עליי להישאר כך לנצח?

 

 

בלאק

אנשים משקרים כל הזמן, ונראה שהאנשים הקרובים אליי ביותר משקרים לי יותר מכולם. האם הם בכלל יודעים מי אני ולמה אני מסוגל? לפעמים אני תוהה אם בכלל יש להם מושג, אבל מבטיח לעצמי דבר אחד – כאשר אגלה את האמת, כל אחד ואחד מהם ישלם על מה שהוא עשה לי. אני בא מגיהינום, הוא אינו זר ולי ואינני מפחד ממנו, ואני מתכוון לשלוח את כולם אל המקום שממנו בקושי נחלצתי בעצמי. האם היא תחכה לי בקצה הדרך? 

רק הזמן יגיד.