"אִינה הרגישה שציורי המערות מהווים את נקודת הפיצול. השהייה במחיצתם העניקה לה את העדות הראשונה למרווח שנולד בין האדם לעולם. מרווח שרק ילך ויחמיר. האם ייתכן, חשבה לעצמה, שציורי המערות הם נקודה קפואה בזמן הנותנת עדות לידיים הראשונות שנשלחו קדימה אל הקיר לחשוב משמעות לעולם?"
קליפות, רומן הביכורים של מור קדישזון, פורע את הסדר והמחשבה, בדומה לחידה שעומדת במרכזו. הרומן מייצר מבט שהוא בו זמנית מיקרוסקופי וטלסקופי, ומציע פרשנות הגותית ולירית על פרטי הפרטים המרכיבים את הקשר הסימביוטי בין החזזית לבין האספלט, בין ההווה לעבר, בין האדם לעולם.