ינו:
גאון.
מפלצת.
כינויים שיצרו הדים ואימה הלכו עקב לצד אגודל עם השם שלי – נינו פלקון.
רגשות היו לעול והיעדרם בארגון פשיעה כמו הקאמורה התברר כברכה. כיד ימינו ואחיו של הקאפו השולט בלאס וגאס עשיתי מה שנדרש ממני. מילאתי פקודות, נלחמתי ורצחתי.
ביום שבו רמו אחי ביקש ממני להשתדך בנישואי נוחות כדי לשלב ידיים עם הפמיליה – במקום להתמודד מולם בחזית מלחמה עקובה מדם – לא היססתי. ואף על פי שחשבתי שלא אינשא לעולם, הבנתי שלעיתים נדרשים מאיתנו צעדים מרחיקי לכת כמו חתונה עם קיארה ויטיאלו, בת דודו של לוקה, קאפו הפמיליה בניו יורק.
קיארה:
מנודה.
מוחרמת.
אף אחד לא רצה להתקרב לבתו של האיש שבגד בקאפו ושילם על כך בחייו.
כשלוקה ויטיאלו הגיע לבית האומנה שאליו שלח אותי כילדה והודיע לי ששידך אותי לנינו פלקון, הגאון המפלצתי של הקאמורה, לא אמרתי מילה ולא הבעתי התנגדות.
אומנם הסוד האפל שהסתרתי עשוי היה להתגלות ולגרום למלחמה ולחורבן הקשר בין המשפחות, אך מנגד ידעתי שזו ההזדמנות היחידה שלי להציל ולו במעט את הכבוד המשפחתי שאבד לי על לא עוול בכפי, ולכן הייתי מוכנה לקחת את הסיכון.
ברומן פשע קצבי מלא בתככים ובמזימות, גיבורי העלילה נינו וקיארה נכנסים בברית נישואים שלא מרצון, שבה צפויה לשניהם התמודדות זרה עם רגשות מעוותים.
סיכוי? או סיכון?