שאול החתול

שָׁאוּל הֶחָתוּל יוֹצֵא לְטַיֵּל בְּנַעֲלָיו הַלְּבָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת.
אֲבָל, אוֹי! בַּדֶּרֶךְ מְחַכִּים לוֹ מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת, וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ הוֹפְכוֹת מִלְּבָנוֹת לַאֲדֻמּוֹת, לִכְחֻלּוֹת, לְחוּמוֹת וְלִרְטוּבוֹת!
הַאִם שָׁאוּל מַתְחִיל לִבְכּוֹת?
מָה פִּתְאוֹם!
הוּא מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְשָׁר לוֹ אֶת שִׁירוֹ...
וּמָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל שָׁאוּל הֶחָתוּל?
צְאוּ אִתּוֹ לַדֶּרֶךְ וּתְגַלּוּ!


שָׁאוּל הֶחָתוּל הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל אֵרִיק לִיטְוִין - גִּיטָרִיסְט, זַמָּר, מוֹרֶה וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים יָדוּעַ, שֶׁמֵּבִיא אֶת כִּשּׁוּרָיו הָרַבִּים בִּכְתִיבָתוֹ מְלֵאַת הַהוּמוֹר וְהַקֶּצֶב.


שָׁאוּל הֶחָתוּל כָּבַשׁ אֶת לֵב הַיְּלָדִים מִיָּד עִם צֵאתוֹ לָאוֹר. בְּעִקְבוֹתָיו כָּתַב אֵרִיק לִיטְוִין עוֹד שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים עַל שָׁאוּל הֶחָתוּל, שֶׁתָּמִיד מְחַכֶּה לְמַשֶּׁהוּ טוֹב.