פענוח יצירתו של חורחה לואיס בורחס קשור בהיכרות רחבה עם
עולמו האינטלקטואלי. שכן יסודות התרבות האוניברסאלית מוטמעים
ביצירתו.
שבעה לילות מאגד שבע הרצאות שנשא בורחס ב- 1977 בתיאטרון
קוליסאו שבעיר מגוריו בואנוס איירס: "הקומדיה האלוהית", "חלומות
בלהה", אלף לילה ולילה", "בודהיזם", "שירה", "קבלה", עיוורון".
בערוב ימיו מוביל הסופר הארגנטינאי את מאזיניו אל מחוזות רעיוניים
אסתטיים שהרבה לפקוד בכתיבתו לאורך השנים, או, לחלופין, אל
התנסויות אישיות מאוד . בתוקף כך, ובזכות סגנונן הישיר והגלוי,
פותחות השיחות הליליות סדרה של שערים ושבילים אל הפרוזה
הבורחסית ואל בורחס האדם, המרוחקים וההרמטיים בדרך כלל. בידי
הקורא ניתן מורה נבוכים קצר, מרחיב דעת ורצוף תענוגות ליצירותיו
של אחד מגדולי הספרות העולמית.
לטקסט המקורי נוספו פתח דבר מאת סיטמן ואורי פרויס,
המאיר את חשיבות המקום בשולי המערב שממנו מדבר בורחס,
ואחרית דבר מאת ליאו קורי החושפת את אחד ממקורות ההשראה
הפחות ידועים שלו.
אני רוצה לסכם עם שורה של גתה. הגרמנית שלי איננה מושלמת,
אבלנ נדמה לי שאני מסוגל לשחזר את המילים בלי יותר מדי
שגיאות: Alls Nahe werde fern, "כל מה שקרב, מתרחק".
גתה כתב שורה זו על שעת ערביים. "כל מה שקרוב, מתרחק"
זה נכון. עם רדת החשיכה, הדברים הקרובים ביותר הולכים ומתרחקים
מעיננו, כפי שעולם המראות הלך והתרחק מעיניי שלי, אולי לעד.
אזל