שתי יצירות גדולות, קסומות וחידתיות, יצר אלתרמן ופירסם בראשית שנות הארבעים, השנים הקריטיות ביותר בתולדות המאה העשרים ובתולדות העם היהודי, שעה שדומה היה שהציוויליזציה המערבית ההומניסטית כולה מגיעה לקיצה בעקבות האופנסיבה הגואה של הטוטליטריות הנאצית-פשיסטית: `שמחת עניים` (1941-1940) ו`שירי מכות מצרים` (1944-1939). ב`שמחת עניים` התמודד אלתרמן עם חולשת הדעת, היהודית והכלל אנושית, לנוכח מתקפה זו, וניסה לחשוף את המקורות הגנוזים מכל הכוח. ב`שירי מכות מצרים` ביקש אלתרמן להתמודד עם הקסם הנאצי-פשיסטי, שמשך והיפנט רבים וטובים, אינטלקטואלים ופשוטי עם, צעירים ובוגרים.
עוזי שביט הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, ועמד, במרוצת השנים, בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית, בראש החוג לספרות עברית ובראש בית הספר למדעי היהדות. עיקר פועלו המחקרי מתרכז בחקר השירה העברית מאמצע המאה השמונה עשרה עד ימינו.
211 עמודים
אזל