שמעון פובזנר אדריכל

מחבר: יעקובסון מיכאל  אלחייני צבי 

הוצאה: דביר

מספר קטלוגי: 1-6871

נושאים: אדריכלות,ארכיטקטורה   אלבומים  

תאריך יציאה: 2018

בשנת 1954 עזב שמעון פובזנר את משרתו במשרד האדריכלים של אריה שרון ובנימין אידלסון, בדרכו לקריירה עצמאית ענפה העתידה להתפרשׂ על פני יותר מארבעה עשורים. בתקופה מכוננת זו של בניין מוסדות המדינה החדשה, התבסס פובזנר כאחד הנציגים הבולטים של דור אדריכלי המדינה ועסק ברוב תחומי האדריכלות המרכזיים. הוא לקח חלק בתכנון הספרייה הלאומית בגבעת רם ובתכנון משכן הכנסת בירושלים, ותכנן מבני ציבור ואקדמיה, כיכרות וסביבות הנְצחה, בנייני דירות ושכונות מגורים, מוסדות חינוך, בריאות וסיעוד, בנייני משרדים ומסחר, מבני תרבות, פנאי והארחה, ושורה של מִתקני רווחה לחיילים. תוך כדי כך צבר רצף מרשים של זכיות בתחרויות אדריכלות, וב–1957 זכה בפרס רוקח למפעלי הנדסה של עיריית תל–אביב—יפו.

כמי שהתעצב בתקופת המעבר שבין המודרניזם המאוחר לברוטליזם הישראלי המוקדם, בנייניו של פובזנר משקפים איזון בין תוכן וצורה ושאיפה לכנוּת החומר: בטון חשוף, לבני סיליקט לא מטויחות, אבן נסורה או פראית, זכוכית וברזל, התארגנו תמיד בפשטות ובאלגנטיות על גבי גריד, בתוכנית ובחזית וכמעט בכל קנה–מידה. עם השנים שִכלל פובזנר את היחסים בין הבניין לסביבתו והחל לפרק את גושי הבטון הגדולים, שאפיינו את ראשית דרכו, לקראת סטרוקטורליזם מבני פרושׂ או מדורג המייחד את בנייניו המאוחרים.

רבות מעבודותיו של פובזנר נכנסו לקאנון של אדריכלות ישראל החדשה. בהיסטוריוגרפיה הכתובה והנכתבת שלה, הן נטבעו כדוגמאות מרכזיות של החתירה לנסח כאן מודרניזם ממלכתי וברוטליזם מקומי, בשאיפה מתמדת לשילוב מגמות בינלאומיות בנות–הזמן עם מאפייניה האקלימיים והחומריים של הסביבה המקומית. כרבים מבני תקופתו ראה פובזנר באדריכלות מענה בהיר וענייני לצורכי השעה ולדרישות הפרוגרמה, ולא במת ראווה למפגני עיצוב.

ספר מקיף זה פורשׂ את מכלול עבודתו של פובזנר ועוקב אחר יצירתו האדריכלית - זו הבנויה וזו שנותרה על הנייר - הַחֵל בעשור שבו שימש מתכנן בכיר במשרד שרון–אידלסון (1954—1944); עבוֹר דרך שנות שותפותו עם אברהם יסקי (1956—1952) ושנות הקריירה העצמאית שלו (1976—1956), שבמהלכן תכנן עשרות בניינים ממלכתיים, ציבוריים ופרטיים ברחבי הארץ; וכלה בתקופת עבודתו עם בנו גדעון (גידי) פובזנר, שלמד בטכניון והיה לשותף במשרד (1999—1976).

הספר מתבסס על ארכיונו של פובזנר, השופע שרטוטים ורישומים מרהיבים. רובם הגדול של חומרים אלה רואה כאן אור לראשונה ומלמד על היקפי התכנון הנרחבים והמגוונים שבהם עסק ועל דרכו היצירתית האינדיווידואלית, שהתפתחה בד בבד עם התמורות שחלו באדריכלות ישראל.

ד"ר צבי אלחייני - אדריכל והיסטוריון של אדריכלות ישראל, אספן, אוצר ועורך - הוא המייסד והמנהל של "ארכיון אדריכלות ישראל" במגדל שלום מאיר, תל–אביב.
מיכאל יעקובסון - אדריכל וגיאוגרף, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014 - כותב על אדריכלות במגוון כתבי–עת ופרסומים ואוצר תערוכות בתחום.