שני האדונים מורונה

מחבר: שקספיר ויליאם 

הוצאה: ידיעות אחרונות

מספר קטלוגי: 362-2183

נושאים: כללי   סיפורת - מתורגמת  

תאריך יציאה: 2006

מספר עמודים: 107

" אם סילביה לא קרובה אלי בליל,
צליל הזמיר חליל חלול כליל.
אם לא אראה את סילביה לאור יום,
אין יום אשר כדאי לי לראותו.
היא המהות שלי; ואם אחדל
לחיות תחת כנפה, אפסיק להיות
מואר, מוגן; לא שורש, לא ניצן. "

מערכה III, תמונה I

למכלול הקוראים הגדול:
מן היודע ספר, ועד לזה שמאיית בקושי, זה מניינכם. הלוואי שזה גם משקלכם. שכן גורל כל הספרים תלוי ביכולתכם: ולא ביכולת ראשכם דווקא, אלא ביכולת ארנקכם. ובכן! הנה עכשיו זה נעשה נחלת הכלל, ואתם, מי כמונו יודע, תעמדו על זכותכם: לקרוא ולמתוח ביקורת. עשו זאת, אבל קודם כול קנו. לכן, עד כמה שמוחכם עדין או חוכמתכם אנינה, אל תחסכו. מנו את הפני, שקלו את השילינג, אספו כל מטבע – אבל, עשו מה שתעשו, קנו! קראו אותו, אם כן; וקראו שוב, ושוב.

(מתוך הקדמת השחקנים למהודרה הראשונה של כתבי שייקספיר, 1623)

שני האדונים מורונה, המחזה השלישי בסדרת תרגומי שייקספיר של דורי פרנס, הוא מעין רומנסה אלגנטית וצלולה על נאמנות, ידידות, בוגדנות ואהבה. בקומדיית הנעורים הזו אפשר למצוא זרעים שינבטו במחזות מאוחרים יותר, ומי שרוצה ליהנות מיפי הסגנון ימצא פה שלל רב להתענג עליו.
פנינים רבות יש במחזה, אך המצאה אחת עולה על כולן: בין זוגות האוהבים והאבות מתבלט במיוחד זוג אחד, אולי המקורי ביותר במחזה: הכלב חומץ ואדונו, הליצן לאנס.
תמצאו פה שפה אצילית ואבירית מצד אחד, ומשחקי מילים שנונים או גסים מצד שני, אך בעיקר תוכלו לראות מחזאי גדול בהתהוות. הוא עדיין משתמש בנוסחאות הדור המקובלות, אך הוא כבר לוקח אותן קדימה, לאזורים לא צפויים, ולעתים אף אפלים, והוא עושה כל זאת בקלילות, בהומור, בברק וברוב חן.