המשפט הוא תוצר של שפה ושל תקשורת. כמעט כל מה שאנו עושים במשפט — טוענים, מתווכחים, משכנעים, מחוקקים, מתוודים, מספרים סיפורים, משקרים, מעליבים, כורתים חוזה, מוציאים דיבה, חורצים דין — נעשה בשפה ומושפע מנורמות לשוניות (ולעתים גם מעצב אותן). אין כמעט תחום של פעילות אנושית שהמשפט אינו חל עליו, ואין תחום שהשפה — היצירה המורכבת והעשירה ביותר של האנושות – אינה חלה עליו. ספרו מרחיב הדעת של יונתן יֹובֵל עוסק בדרכים שבהן השפה מתפקדת במשפט. הוא מציג את המשפט כמערכת שיוצרת, משחקת והורסת משמעויות. יֹובֵל מציג ומיישם מודלים מתחום הפילוסופיה של הלשון, הבלשנות, האנתרופולוגיה, התיאולוגיה ותורת הספרות כדי להבין איך המשפט עובד, ומי אנחנו כאשר אנחנו עושים משפט. אגב כך הוא מציג באור חדש דילמות מתחומים משפטיים מגוונים, ביניהם המשפט הפלילי, דיני חוזים, משפט וטכנולוגיה, דיני משפחה, דיני ראיות, משפט בינלאומי והמשפט העברי.