תעלוליה של ילדה רעה

מחבר: וארגאס יוסה מריו 

הוצאה: אחוזת בית הוצ' לאור

מספר קטלוגי: 674-31

נושאים: סיפורת - מתורגמת  

תאריך יציאה: 2007

מספר עמודים: 375

חשובה, והאם תשוקה יכולה להיות האהבה בעצמה.

מריו ורגס יוסה, הסופר הפרואני הגדול ואחד המועמדים הקבועים לפרס נובל, מגדולי הספרות הלטינו-אמריקנית במאה העשרים, מפליא לבדות ב"תעלוליה של ילדה רעה" את דמותה של האישה כפנטזיה הרסנית וחסרת רחמים, שכובלת אליה לעד את הדמיון הגברי. ורגס יוסה נוטש את הטיפול הספרותי בפוליטיקה למען סיפור כואב, ארוטי מאוד ומפורט של תשוקה אנושית. בסגנון כתיבה רבגוני, מעובה וגבוה ובעת ובעונה אחת משעשע וסוחף, הוא מגולל סיפור אינטליגנטי ורב פנים על יחסים רוויי-תהפוכות, שיאים ותהומות, שנפרשים על פני ארבעה עשורים וחוצה יבשות וארצות.

מריו ורגס יוסה - על יוסה (כולל על יחסיו המורכבים על עם הסופר גרסיה מארקס), יצירותיו, תאריכים חשובים ונתונים אחרים - ראו בעמוד נפרד.

מריו ורגס יוסה: הערות ביוגרפיות

הסופר, המחזאי, המסאי והמבקר הפרואני מריו ורגס יוסה הוא מגדולי סופריה של אמריקה הלטינית.
ורגס יוסה נולד ב-28 במארס 1936 כבן יחיד למשפחה מהמעמד הבינוני. הוריו נפרדו חמישה חודשים לאחר שנישאו. בשנות ילדותו הראשונות הוא גדל עם אמו וסבתו בבוליוויה. לאחר מכן שבה המשפחה אל פרו בעקבות סבו, שהחזיק במשרה פוליטית רמה בעיר פיאוּרה. ב-1946 התמקמה המשפחה בלימה, וּורגס יוסה פגש בפעם הראשונה את אביו, שחזר לאמו.
כשהיה בן ארבע-עשרה, החל ורגס יוסה ללמוד באקדמיה צבאית בלימה. שנה לפני שהשלים את לימודיו, הוא פרש מהאקדמיה הצבאית, שב לפּיאוּרה, ושם סיים את חוק לימודיו ועבד בעיתון המקומי. שם גם הועלתה על הבמה יצירתו הדרמטית הראשונה.
ב-1955 החל ורגס יוסה ללמוד ספרות ומשפטים באוניברסיטה בלימה. באותה שנה, בגיל תשע-עשרה, התחתן. ב-1959 הוא יצא לספרד בזכות מלגת לימודים, כדי להשלים את לימודי הדוקטורט שלו בספרות. ב-1964 התגרש, וב-1965 נישא בשנית. לזוג שני בנים ובת.
ב-1963 הופיע הרומן הראשון של ורגס יוסה, "העיר והכלבים", המבוסס על חוויותיו באקדמיה הצבאית. הספר הוציא למחברו שם בעולם. ורגס יוסה הוכתר כאחד מנציגיו החשובים של הגל הלטינו-אמריקני בספרות, לצד גבריאל גרסיה מארקס הקולומביאני, חוליו קורטאסר הארגנטיני וקרלוס פואנטס המקסיקני. ב-1966 ראה אור "הבית הירוק", שניכרת בו השפעתו של ויליאם פוקנר. הספר אישש את מעמדו הספרותי של ורגס יוסה, שהיה ב-1967 הראשון לזכות בפרס הספרותי החשוב על שם הסופר והפוליטיקאי הוונצואלי רוֹמוּלוֹ גַלֶגוֹס. ב-1969 פירסם ורגס יוסה את "שיחות בקתדרלה", ניסיונו הראשון ליצור את מה שכינה בשם "פרוזה טוטלית" - תיאור פנורמי של כל שכבות החברה בנרטיב בדיוני.
ורגס יוסה הוסיף מאז לכתוב בקביעות בסוגות ספרותיות מגוונות, ובהן קומדיה, תעלומת רצח, רומן היסטורי, מותחן פוליטי ורומן ארוטי. הוא פירסם עשרות ספרי פרוזה ועיון, שתורגמו ליותר משלושים שפות, וזכה בפרסים יוקרתיים רבים, ובהם הפרס הלאומי של פרו (1967) ופרס סרוונטס (1994).
ורגס יוסה ליווה את יצירתו הספרותית במעורבות פוליטית. כאינטלקטואלים רבים באמריקה הלטינית, הוא תמך בממשלה המהפכנית של פידל קסטרו בקובה. מאוחר יותר חזר בו מתמיכתו ונטה לימין הליברלי. בשנות השמונים של המאה שעברה התעצמה פעילותו הפוליטית במולדתו. ב-1987, כשניסה נשיא פרו להלאים את המערכת הבנקאית, ייסד ורגס יוסה תנועה פוליטית מתנגדת. ב-1990 הוא היה מועמדה של הקואליציה השמרנית של המרכז והימין לתפקיד נשיא המדינה, זכה בסיבוב הראשון של הבחירות, והובס בסיבוב השני.
עד כה תורגמו לעברית שנים-עשר מספריו של ורגס יוסה, ובהם בין השאר "העיר והכלבים" ("עם עובד", 1974, בתרגום יוסף דיין), "דודה חוליה והכתבן" ("כתר", 1984, בתרגום ביאטריס ולואיס לנדאו), "הבית הירוק" ("זמורה-ביתן", 1990, בתרגום ליאו קורי), ו"שבחי האם החורגת" ("הקיבוץ המאוחד/הספריה החדשה", 1992, בתרגום טל ניצן).