משוררים מוציאים לאור שירים וטיוטות בכתב ידם. אירוע פשוט, לכאורה. למעשה, פרסום כזה הוא מעשה נדיר ונדיב: משורר חולק עם קוראיו תנועה פרטית מאוד, הרוגשת בגוף, קושרת בין העין ובין היד, מתחוללת באזורי הַסְּפָר של הנכתב ובמחוזות עלומים של תודעת הכותב. קריאת שיר בכתב יד היא הצצה סקרנית במקטע מן היצירה, השרוי, בדרך כלל, באינטימיות אפלה. כתב יד הוא תצלום תנועה: השיר, התודעה והיד נצמדים לרגעים אל מכשיר הכתיבה, מחוללים על פני משטח הדף הריק וסודקים אותו. כתב יד אוצר את שאינו ניתן לשימור: את המוסיקה הנובעת ממגע הרגע החד פעמי בין המלים הנכתבות ובין הגוף הכותב, את הרצף שעיקרו החריגוֹת ממנו, את המקצב, את ההשתהות, ההיסוס, ההתלבטות. את העצירה. רישום רגע פרטי, יחיד במינו, המתחולל רק על דף אחד, בהרף עט או עיפרון.
פרסום כתב יד הוא מעשה חשוף לגמרי, השונה מאוד ממראית העין המושלמת של שיר מודפס על עיצובו הסדור, אותיותיו אחדיות המתאר, ניקודו התקני וטוריו הנקראים בסך, זה אחר זה, על הדף. כתב יד הוא ביצוע חד פעמי של שיר – בדיוק כמו קריאתו בקול.
עתים, מתן פומבי לשיר בכתב יד מערטל רגע נדיר ובלתי אפשרי שבו נקשרים ומיד מוּתרים השיר הכתוב והגמור, תהליך הכתיבה, המשורר הכותב על גופו והיסוסיו – והקורא.
ולעתים, כתב יד הוא כתב יד, מעשה פשוט: שיר מועתק ורואה אור בספר, לצד שירים אחרים.
מעטים הספרים החושפים כתבי יד, והם מתמעטים במקביל לשימוש המוגבר בדפוס, במחשב ובאינטרנט. האנתולוגיה בכתב ידם, כוללת שירים של 105 משוררים ממשתתפי פסטיבל המשוררים הישראלי במטולה בשנים 1997-2007.
האנתולוגיה פורסמה הודות לנדיבותם של מרכז ההדרכה לספריות בישראל ושל המשוררים המשתתפים, ששלחו שיר או טיוטה בכתב יד.
