55 דקות באנטבה

דבר לא הכין את נוסעי הטיסה מתל אביב לפריז לסיוט הנורא שאליו עמדו להיכנס. מזג האוויר היה מושלם, הטייס הודיע שארוחת הצהריים תוגש מיד, ועומרי בן ה-14 גילה שמישהו דאג להושיב לצדו את תמי המקסימה, שאף היא, כמוהו, טסה ללא הורים. לפתע נשמעה ברחבי המטוס קריאה מצמררת: "לא לזוז! זו חטיפה!!!"

מרגע זה נסחפים נוסעי הטיסה למסע שסופו נחיתה באוּגַנדָה שבלב אפריקה. שליט אוּגַנדָה, אִידִי אמִין, הוא עריץ אכזר המשתף פעולה עם חוטפי המטוס, המשתייכים לארגון טרור. החוטפים מאיימים להרוג את כל בני הערובה, אם מדינת ישראל לא תשחרר מחבלים פלסטינים הכלואים בישראל.

ממשלת ישראל נקלעת למצב קשה: סירוב לדרישת המחבלים יוביל לרצח בדם קר של 100 ישראלים; אך שחרור מחבלים מבתי כלא פירושו הזמנת חטיפות נוספות. מבצע שִחרור במרחק אלפי קילומטרים מישראל נראה כפנטזיה מסוכנת. הזמן הולך ואוזל, והדעות בקרב חברי הממשלה ואנשי הצבא חלוקות: חלק לוחץ לצאת לפעולה, וחלק טוען שזו תהיה משימת התאבדות.

עומרי ותמי רוקמים תוכנית נועזת שעשויה לספק ללוחמי צה"ל את פיסת המידע היקר מפז שחסרה להם. איך יצליחו הילדים החטופים להעביר את המידע היקר שברשותם? האם יצליחו להעבירו בזמן?