דף הבית > אני גיטל
״סבתי הגדולה גיטל היתה צדקת כפרית. היא היתה אישה זעירה, והיה לה לול מאחורי הבית, ובלול גרו תרנגולות ותרנגולים עם שמות. שיינעלע ומיידעלע ושייגעץ וכל השאר. והנשים, תמיד נשים, חמקו פנימה לתוך הבית או התגודדו סביב הלול.
ואני הבטתי בה ואמרתי שיום אחד אכתוב עליה ספר. אחר-כך היא מתה, ואחריה מת הכפר שבו גרה.
ואני שכחתי.״
מתוך המבוא למונולוג של גיטל
״ריבונו של עולם, עזור לי להיות טובה ושלמה מלפניך. גרש ממני את השדים וסלק מעלי את החלומות. אין לי כלום, שום דבר חוץ מהשק הכבד של זיכרונותי. כמו יונה הנביא נמלטתי מהארץ שבה גדלתי והריני יושבת אל השולחן, פה בעיר הקודש ירושלים, וכותבת את הדברים שקרו לי בחיי.״
מתוך המונולוג של גיטל.
כך נפתח המונולוג של גיטל, יהודייה בת המאה ה-18, שדמותה מבוססת על דמות הסטורית אמיתית. היא נולדה בווהלין (אוקראינה) ללמדן מפורסם, ובגיל 12 נישאה לאדם יוצא דופן, נזירי ומתבודד, שנקרא רבי אברהם המלאך. הוא היה בנו היחידי של מנהיג התנועה החסידית, המגיד הגדול ממזריטש, וכך מצאה את עצמה גיטל חיה בתוך ליבו הפועם של עולם החסידות. היא נעשתה אם לשני בנים, היתה לידידת נפש של אבי בעלה, המגיד הגדול, ובשנות העשרים לחייה הפכה לאלמנה.
היא איבדה את אביה הנערץ, את המגיד ידיד נפשה, את בעלה, אבי ילדיה, ודווקא אז החליטה ללכת עד הסוף: היא מסרה את בניה לאימוץ ויצאה לבדה לארץ ישראל.
גיטל התחילה את הפרק השני בחייה. ובלשון פיוטית, ארכאית וציורית, היא מתארת את מסעה מווהלין לירושלים. בהגיעה למחוז חפצה, היא בוחרת לעבוד ככובסת ומסתירה את מוצאה האריסטוקרטי ואת הפרטים על מוצאה. היא בודדה, ענייה, ובעלת נפש עשירה ועין בוחנת. ובזקנתה, היא יושבת וכותבת על חייה: האם בגדה בילדיה? האם נעשתה קדושה? ומה יש לה להגיד על בעלה שנקרא "המלאך" ועל אביו המפורסם?
גיטל מתפללת, מתגעגעת, טווה בדם ליבה את החוט האדום של חייה, וככל שהיא מתקרבת לסופם היא מתמלאת רוח של השלמה וקבלת הדין.
סמדר הרצפלד, שכתבה בעבר על דמויות נשים ("אינתא עומרי", "תחת שמי מכסיקו"), מצאה את גיבורת חייה: דמות אישה דתייה, שבירה ופגיעה, ובכל זאת חזקה ומלאת כוח. היא מדברת בשמה של גיטל בשפה פשוטה וזכה, מלאה בעצב ובאהבה.
הספר יוצא בהוצאת 62, ששמה לה למטרה להוציא לאור ספרות דתית ופמיניסטית.
מה מיוחד בספר "אני גיטל":
זהו ספר על אישה דתייה, בת המאה ה-18, שעלתה לבדה לירושלים וחיה בה חיים של בדידות, של צניעות וקדושה.
הספר כתוב בצורת מונולוג, בלשון פיוטית וחגיגית, שיש בה את העומק ואת הישירות של אישה המדברת בערוב ימיה.
גיטל מתארת את גורלה, את חיי הרגש שלה ואת הבחירות שעשתה. האם היו אלו חיים של צדיקה וקדושה או של סתם אישה? האם זהו קול של מיסטיקאית או של אם ובת-זוג מלאת חרטה? הספר מתאר, לא דן ושופט, והקורא יראה אותה בהתאם לעולמו ולרגשותיו.
האם לפנינו מסמך דתי? ספר פמיניסטי? רומן הסטורי?
ושפתו מהי, שירה או פרוזה?
"אני גיטל" הוא כולם ביחד. לכן הוא ספר נדיר ומיוחד.
ואני הבטתי בה ואמרתי שיום אחד אכתוב עליה ספר. אחר-כך היא מתה, ואחריה מת הכפר שבו גרה.
ואני שכחתי.״
מתוך המבוא למונולוג של גיטל
״ריבונו של עולם, עזור לי להיות טובה ושלמה מלפניך. גרש ממני את השדים וסלק מעלי את החלומות. אין לי כלום, שום דבר חוץ מהשק הכבד של זיכרונותי. כמו יונה הנביא נמלטתי מהארץ שבה גדלתי והריני יושבת אל השולחן, פה בעיר הקודש ירושלים, וכותבת את הדברים שקרו לי בחיי.״
מתוך המונולוג של גיטל.
כך נפתח המונולוג של גיטל, יהודייה בת המאה ה-18, שדמותה מבוססת על דמות הסטורית אמיתית. היא נולדה בווהלין (אוקראינה) ללמדן מפורסם, ובגיל 12 נישאה לאדם יוצא דופן, נזירי ומתבודד, שנקרא רבי אברהם המלאך. הוא היה בנו היחידי של מנהיג התנועה החסידית, המגיד הגדול ממזריטש, וכך מצאה את עצמה גיטל חיה בתוך ליבו הפועם של עולם החסידות. היא נעשתה אם לשני בנים, היתה לידידת נפש של אבי בעלה, המגיד הגדול, ובשנות העשרים לחייה הפכה לאלמנה.
היא איבדה את אביה הנערץ, את המגיד ידיד נפשה, את בעלה, אבי ילדיה, ודווקא אז החליטה ללכת עד הסוף: היא מסרה את בניה לאימוץ ויצאה לבדה לארץ ישראל.
גיטל התחילה את הפרק השני בחייה. ובלשון פיוטית, ארכאית וציורית, היא מתארת את מסעה מווהלין לירושלים. בהגיעה למחוז חפצה, היא בוחרת לעבוד ככובסת ומסתירה את מוצאה האריסטוקרטי ואת הפרטים על מוצאה. היא בודדה, ענייה, ובעלת נפש עשירה ועין בוחנת. ובזקנתה, היא יושבת וכותבת על חייה: האם בגדה בילדיה? האם נעשתה קדושה? ומה יש לה להגיד על בעלה שנקרא "המלאך" ועל אביו המפורסם?
גיטל מתפללת, מתגעגעת, טווה בדם ליבה את החוט האדום של חייה, וככל שהיא מתקרבת לסופם היא מתמלאת רוח של השלמה וקבלת הדין.
סמדר הרצפלד, שכתבה בעבר על דמויות נשים ("אינתא עומרי", "תחת שמי מכסיקו"), מצאה את גיבורת חייה: דמות אישה דתייה, שבירה ופגיעה, ובכל זאת חזקה ומלאת כוח. היא מדברת בשמה של גיטל בשפה פשוטה וזכה, מלאה בעצב ובאהבה.
הספר יוצא בהוצאת 62, ששמה לה למטרה להוציא לאור ספרות דתית ופמיניסטית.
מה מיוחד בספר "אני גיטל":
זהו ספר על אישה דתייה, בת המאה ה-18, שעלתה לבדה לירושלים וחיה בה חיים של בדידות, של צניעות וקדושה.
הספר כתוב בצורת מונולוג, בלשון פיוטית וחגיגית, שיש בה את העומק ואת הישירות של אישה המדברת בערוב ימיה.
גיטל מתארת את גורלה, את חיי הרגש שלה ואת הבחירות שעשתה. האם היו אלו חיים של צדיקה וקדושה או של סתם אישה? האם זהו קול של מיסטיקאית או של אם ובת-זוג מלאת חרטה? הספר מתאר, לא דן ושופט, והקורא יראה אותה בהתאם לעולמו ולרגשותיו.
האם לפנינו מסמך דתי? ספר פמיניסטי? רומן הסטורי?
ושפתו מהי, שירה או פרוזה?
"אני גיטל" הוא כולם ביחד. לכן הוא ספר נדיר ומיוחד.
גרסה מודפסת
המחיר שלנו: 60 ₪
הוסף מודפס לסל
לקוחות שרכשו את המוצר הזה, רכשו גם את המוצרים הבאים:
